לאור המצב הביטחוני בדרום הבאתי 10 דרכים להקל על מערכת העצבים הרופפת ועל המתח המתמשך:

1. רצוי להשמיע נעימות בבית או בממ"ד בו אתם שוהים. הצלילים הרגועים חודרים אל תוך מערכת העצבים ומרככות אותה.

2. דברו על התחושות שלכם! ככל שתוציאו יותר ויותר קיטור כך תופעות הפוסט טראומה (שלב "אחרי הטראומה") ילכו ויתמעטו. אפשר לעשות זאת בצורת משחק בו כל אחד מספר על החוויה האובייקטיבית שלו. ככל שחוזרים על הדברים ועל התחושות שוב ושוב כך ילכו החרדות ויפחתו.

3. קחו מראה והציבו אותה אל מול הפנים. הביטו בה ועשו פרצופים שונים ומשונים. הדבר יגרום לכם בתחילה לגיחוך, אומנם אם תמשיכו בכך הדבר אף יביא לידי פרצי צחוק משחררים. וכידוע אין דבר מרפא כמו הצחוק והשמחה. אם תעשו זאת יחד עם בני משפחתכם, מאליו תשתנה האווירה ותיהיה קלילה ונעימה יותר.

4. אם ניתן הדבר, הדליקו מבער ריחני עם תמציות שמנים ארומטיים מרגיעים דוגמאת אילנג אילנג ולבנדר. ריח טוב בתוספת התכונות המרגיעות של השמנים הללו יסייע בהפחתת רף המתח והחרדה.


5. הכינו חליטת תה קמומיל/קינמון או שניהם גם יחד ושתו אותו מספר פעמים ביום. ניתן להכין כמות גדולה ולהניח במקרר. הקמומיל והקינמון ידועים בתכונותיהם המרגיעות ונוגדי המתחים.

6. תרגלו נשימות עמוקות כמה שיותר פעמים במהלך היום. אם תנשמו עמוק פעמים רבות לפני שמגיעה שעת לחץ וחרדה, יוקל עליכם לנשום עמוק ברגעים בו חשוב לקחת אוויר לשמור על קור רוח.

7. נסו להיזכר ברגעים שנעים להיזכר בהם ושוחחו עליהם. שהרי לא ניתן לחשוב יותר ממחשבה אחת בכל פעם. אם תציפו את ראשכם במחשבות נעימות, המחשבות הלא נעימות יפנו את מקומן.

8. חשוב לדבר על מה שמרגישים ועל כן אם למישהו יש מה לומר בהקשר לתחושותיו חשוב לא להשתיקו ולא לומר דברים כגון :"זה לא נורא" או "לא קרה כלום". כי אכן קרה וקורה וחשוב לתת לתחושות ביטוי, מבלי לנסות להסוות ולדומם אותן. תגובה ראויה לקושי של האחר היא: "זה באמת לא נעים" או "אני שומעת שממש קשה לך/ שאתה ממש נסער". המשפט המובחר ביותר הוא "זה באמת לא נעים", אז בכל פעם שאינכם יודעים כיצד להגיב לתחושות האחר השתמשו במשפט זה שוב ושוב, זה בוודאות יקל על המספר.

9. כל אחד יכול לעזור בלחימה. קריאת תהילים משותפת תמיד מסייעת, גם לכם וגם לאלה שנלחמים בחזית. זה בדוק מדעית! נסו להתפלל כמה שרק תוכלו, כך תחושו שאתם מסייעים למערכה ומאליו הדבר יגרום לכם לחוש טוב יותר. וכפי שכותב הרמב"ם בהלכות תענית א':
"א מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, שנאמר "על הצר הצורר אתכם--והרעותם, בחצוצרות" (במדבר י,ט)--כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו.

ב ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול שבגלל מעשיהם הרעים הרע להן, ככתוב "עוונותיכם, הטו אלה" (ירמיהו ה,כה) לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.
ג אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית הרי זו דרך אכזרייות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי" (ויקרא כו,כז-כח), כלומר כשאביא עליכם צרה, כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי.
ד ומדברי סופרים, להתענות על כל צרה שתבוא על הציבור, עד שירוחמו מן השמיים; ובימי התענייות האלו, זועקין בתפילות ומתחננים ומריעין בחצוצרות בלבד: ואם היו במקדש, מריעין בחצוצרות ובשופר; השופר מקצר, והחצוצרות מאריכות--שמצות היום, בחצוצרות. ואין תוקעין בחצוצרות ושופר כאחד אלא במקדש, שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהילים צח,ו).

10. זכרו ושננו לעצמכם שכל מה שקורה, קורה מאיתו יתברך והכל רק לטובה. וזהו חלק מהתוכנית האלוקית בה עוד רגע נתעורר אל הגאולה השלמה בה כבר יתקע בקול שופר המבשר על המלכת משיח צדקנו. ובנפש החיים ישנה סגולה להתגבר על כל הפחדים והחרדות והיא לשנן שוב ושוב את המילים הבאות: "הלא השם יתברך הוא האלוקים האמיתי, אין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם ובכל העולמות כלל. הכל מלא אחדותו הפשוט". בהצלחה!

למאמר מתוך אתר כיכר השבת לחצו כאן