רבים הם השואלים את עצמם – למה בכלל איכפת לנו כל כך ממה שיגידו עלינו אחרים? אם הם רוצים להגיד אז שיגידו! אך יחד עם זאת מעניין לראות את ראשנו המתנודד ימינה ושמאלה, תר לו במטרה לבחון את הלך הרוחות של הסובבים אותנו ותגובותיהם לנוכח כל צעד ושעל שאנו עושים.

הדבר גורם למצב בו אנו מאבדים את עצמנו לדעת ועסוקים עד צוואר במה יגידו במקום במה שבאמת נכון לנו, ומבלי משים אנו עושים וויתורים, לעיתים אף גדולים מדי וכל זאת העיקר שנקבל את האישור לו אנו כה זקוקים ואת ההרגשה שבאמת אנו טובים ומקובלים על הסביבה. בכדי לברר מדוע כך הם פני הדברים נלך אחורנית אל הזמן בו יצאנו לאוויר העולם.

האדם נולד תלותי וחסר ישע ואת כל צורכו הוא שואב מהאנשים הקרובים אליו ביותר כאשר בראש ובראשונה עיניו נשואות אל הוריו, אחיו ואחיותיו, אל הסבים והסבתות וכך המעגל הולך ומתרחב. תינוק בן יומו מביט באנשים העומדים מולו ובוחן את הבעותיהם ואת תגובותיהם לפעולותיו השונות, ואכן, כאשר הוא מחייך ומקבל חיוך בתגובה, רואה הוא בכך אישור על פועלו. ובכלל ביסוד האנושות כולה עומד הצורך הטבעי והבסיסי ביותר בשייכות.

בכדי להבין צורך זה לעומקו נדמה עצמנו מגיעים אל אולם אירועים רחב ידיים אליו נכנסים אנו בגפנו, מבלי שאנו מכירים אף אחד מהנוכחים מלבד בעלי האירוע שטרודים מן הסתם לחלוטין בשמחתם. בעוד אנו עומדים ומביטים הנה והנה בניסיון כושל לאתר במקום דמות מוכרת, מתפשטת לה תחושת אי נוחות איומה ומאיימת – הכיצד נמצא עצמנו בתוך הבדידות הנוראה הזאת?! לאחר שנבחר באקראי שולחן להתיישב בו, ננסה להחליף מילה או שתיים עם הישובים סביבנו והעיקר שתתפוגג כבר אותה תחושת בדידות מעיקה.

השייכות חשובה לאדם ממש כמו חמצן לנשימה שכן בלעדיה אין הוא יכול לשרוד בעולמנו, ואת העובדה לקביעה זו מביא מחקר שנעשה, אכזרי אומנם אך כך היה – לאחר מלחמה שהייתה נותרו מאות ילדים בבתי יתומים. השליט באותו אזור החליט כי ברצונו לבחון את הטבע האנושי ועל כן החליט לערוך מחקר בו חולקו תינוקות עד גיל שנה לשתי קבוצות.

המטפלות של הקבוצה הראשונה התבקשו לדאוג לכל צורכם הפיסי בלבד של התינוקות אך מבלי ללטפם, מבלי לשיר להם או לדבר אליהם – אך ורק החלפות, האכלות, מקלחות והשכבות ללא כל חום אנושי. לעומת זאת המטפלות בקבוצה השנייה קיבלו הנחייה לטפל בכל צורכי הילדים, פיסיים ונפשיים, כלומר בנוסף לטיפול הבסיסי בגופם גם לשיר להם וללטף אותם וכל המשתמע מכך. תוצאות המחקר היו חד משמעיות – תשעים וחמישה אחוזים מתינוקות הקבוצה הראשונה לא שרדו את הניסוי ומתו תוך חודשים ספורים. לעומת זאת בני הקבוצה השנייה פרחו והפכו לילדים בוגרים, בעלי ביטחון עצמי ועצמאיות רבה.

להרגיש נאהבים

ואכן כל אדם גדל מתוך רצון עז להרגיש אהוב ושייך לסביבתו ולקבל את אישורה, אך לרוב, אם לא עושים אנו עבודה פנימית משמעותית בשלב מסויים, בוגר יותר, יוצא מצב בו אנו עסוקים עד יומנו האחרון בניסיון לדלות אישורים חברתיים בכל מחיר מה שבא לרוב אף על חשבון עצמנו. ולמה כוונתי? כל אחד ישאל עצמו כמה פעמים הסכים הוא לעשות דברים אשר כלל לא היו לרוחו והעיקר שלא יצטרך להיתקל מולו בפרצופים בעלי הבעה מאוכזבת או כועסת? או כמה פעמים מוכנים אנו לעשות חסד עם הזולת גם כאשר זה פוגע בנו עצמנו ואף על פי שמזמן כבר תש כוחנו ומחסני הכוחות הרזרביים שבאמתחתנו אזלו עד תום? אז אולי הגיעה העת כי נשאל עצמנו מדוע אם כן מוותרים אנו על עצמנו בעבור מילה או מעט חום מאחרים?

את התשובה לשאלתנו נוכל לקבל כאשר נביט במראה – האם שמחים אנו בעצמנו ובדמות המשתקפת אלינו? האם ברגע בו נותרים אנו לבדנו, מציפה אותנו תחושה של מילוי וסיפוק עצמי או רצון עז בבריחה אל אמצעי המדיה, הסלולר או חברת אנשים? רוב בני האדם לא באמת שמחים בעצמם ומאושרים במקום בו הם אוחזים ועל כן, משום שאין הם יודעים לתת לעצמם מילה טובה, חום ואהבה, מחפשים הם שאחרים יתנו להם אותם.

הדבר מוביל לכך שרוב אוכלוסיית העולם מעידה כי אין היא מאושרת, מסופקת ומרוצה מהחיים, מה שמוביל לחיפוש אובססיבי אחר קבלת חום ואהבה מהסביבה, שאף היא עסוקה בחיפוש אחר חום ואהבה מהסביבה, שאף היא עסוקה בחיפוש של חום ואהבה מהסביבה והפרדוקס שנוצר הוא שכולם מנסים לקבל חום ואהבה מאחרים אך אף אחד לא באמת יודע לתת את הצורך הקיומי הזה לאף אחד! רבים מבני האדם יאשימו את הוריהם שיאשימו את הוריהם שיאשימו את הוריהם... בכך שלא נתנו להם מספיק ממה שהיו זקוקים לו וזה הוא מעגל קסמים שאינו נשבר... עד שמישהו מחליט לקום ולעשות מעשה ולשבור את מעגל הדורות הזה.

המפתח: לאהוב את עצמך

כאשר החלטתי אני להפסיק ולהאשים את כל קרוביי ואוהביי בכל קשיי ומכאוביי, יצאתי לבירור עצמי מעמיק שבסופו גיליתי שיכולה גם יכולה אנוכי לאהוב את עצמי ולומר לעצמי כל מה שרק הייתי רוצה וצריכה לשמוע, ללא כל צורך בתלות האינסופית בקרוביי ומכריי. הדבר הביא ומביא בכל יום מחדש לתחושה נפלאה כי חיי חזרו לידיי, ובה אני מקבלת כל מה שאני רק זקוקה לו מהאדם החשוב ביותר, מעצמי. על כן ראיתי לנכון להביא בפניכם מספר טיפים שיסייעו אף לכם להעניק לעצמכם את החום והאהבה האנושית לה אתם זקוקים כמו כל אדם אחר.

ראשית - בכל פעם שעומדים אתם מול המראה, תעשו לעצמכם טובה ותיהיו נחמדים! פשוט תסכימו לקבל עצמכם כפי שאתם מבלי להמשיך ולהתמקד בחסרונותיכם. כי עם כל הכבוד לחסרונות בוודאי ובוודאי ישנן גם הרבה מאוד מעלות ויתרונות. אז התחילו לומר לעצמכם כל מה שיפה וטוב בכם מבלי להתפתות "לרדת" על עצמכם ולהוסיף "אבל".

טיפ: ככל שהמשימה הזו קשה לכם יותר, סימן שפוטנציאל ההצלחה בה גדול יותר וכל שעליכם לעשות זה לשבור בעקשנות את החסימה שמונעת מכם להגיע לעצמכם דברים טובים ונעימים על ידי תרגול רב ככל האפשר. אם הדבר מצחיק אתכם זה דבר מצויין, כי מהרה תגלו שאינכם צריכים אנשים בדרנים בכדי לשמוח כי עובדה שאתם מצליחים לשעשע את עצמכם ומה רע בקצת שמחה...

דבר שני - בכל פעם שאתם חשים נעלבים ופגועים ממאן דהוא, הזכירו לעצמכם שיגידו מה שיגידו, אתם טובים ושייכים בכל מקרה ואת העובדה לכך אפשר להביא מעצם הידיעה שאתם חלק אלוק ממעל. זאת אומרת, שמקומכם ושייכותכם מובטחת שכן בתוככם יש חלק טהור וטוב במהותו ובבסיסו מאביכם שבשמיים שמאמין בכם ומחייה אתכם בכל יום מחדש כי אתם טובים ומסוגלים.

דבר שלישי ואחרון - חשוב שתקשיבו לליבכם בכדי לא להתנגח בו, זאת אומרת שאם חשבתם להזמין אורחים וליבכם אומר שאין זו השעה, אל תילחמו בו, תקשיבו לו ובמקום לנסות לעשות חסד עם אחרים תעשו בראש ובראשונה חסד עם עצמכם שכן נאמר "עניי עירך קודמים". חשוב שתשימו לב לתנודות הלב – מתי הוא מתכווץ ונסגר ומתי הוא מתרחב ונפתח, וככל שתיהיו יותר ויותר קשובים לו, כך פחות תילחמו בעצמכם ותוכלו לאהוב את עצמכם יותר ויותר. טיפ – רישמו בפניכם מה דורם לליבכם להתכווץ ומה גורם לו להיפתח כך תלמדו להכיר אותו יותר ויותר ומאליו תיהיו קשובים לו יותר.

לסיכומו של עניין, אדם שמחובר לעצמו יוכל להיות מחובר גם לאחרים, אך אדם ששונא עצמו ומנותק ממהותו הפנימית הטובה והזכה יהיה עסוק רוב יומו בשלילי וימשוך עליו עוד ועוד שלילי. ועל כן, אדם שמתחבר אל עצמו ולומד לאהוב את עצמו, מאליו גם סביבתו תאהב אותו ותוכל להתחבר אליו כי כיף לאהוב את האהוב וקל לשנוא את השנוא. אז שנזכה כולנו להתחבר אל עצמנו ולהקשיב תמיד לרחשי ליבנו ומאליו יימשכו אלינו החום, האהבה והמילים הטובות אם מעצמנו ואם מסובבנו. בהצלחה!

למאמר מתוך אתר כיכר השבת לחצו כאן