העצמה לנשמה לפרשת ניצבים וילך: אם תעירו ואם תעוררו
אהבה לא יכולה להחזיק מעמד אם לא מעירים ומעוררים אותה
הרבנית חגית אמאייב / כ"ג אלול התשע"ז /
ישנו סיפור אהבה מרתק על חתן וכלה, שאהבתם העצומה עומדת למבחן. הרגשות הגואים מיטלטלים כספינה בלב ים סוער, חוששים שמא יוכנעו תחת הגלים המתנפצים.
העלילה מתארת כיצד מתמודדים המה לנוכח הדרכים העקלקלות, המכשולים ואינספור הפתעות, בדרך למימוש הקשר הסבוך והמתגעגע, המתרחק והנכסף, המתאכזב והנצחי. בתחילת הסיפור מצטיירת תמונה ורודה ואופטימית ביותר: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן... הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ". נראה שהכל זורם כשורה בדרך אל האושר, אולם תוך שורות אחדות הדברים מתחילים להסתבך... לפתע מתגלעים קשיים וחששות, חוסר ביטחון וטעויות, בריחות ואי הבנות, תהיות וניסיונות: "אַל-תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת... הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה... קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק פִּתְחִי לִי... פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר, נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי...".
לא ברור כיצד יצליחו האוהבים להתגבר על האתגרים הגדולים, אך רק מסר אחד חוזר שוב ושוב בין השורות: "אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ". החכם מכל אדם מלמד אותנו שאין ייאוש, בשום מצב, בשום זמן, ולא משנה כמה ארוכה הדרך ומייגעת, ואזי "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ"!
כתוב במשנה: "אמר רבי עקיבא... שאין כל העולם כולו כדאי כיום שנִּתַּן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים". ישנו סוד גדול הטמון בשיר האהבה, שבא להורות לנו כלל חשוב ביותר בחיינו הגשמיים והרוחניים: אהבה לא יכולה להחזיק מעמד אם לא מעירים ומעוררים אותה, ואין זה משנה כמה ורוד נראה היה הקשר בתחילתו! אהבה דורשת השקעה.
הקשר הזוגי שלנו הינו שיקוף לקשרי אהבתנו עם הקב"ה. אם בחיי הנישואין מחכה כל אחד מהצדדים שיתנו לו, שיפנקו אותו, שיאהבו אותו, אך הוא לעומת זאת מתחשבן, מודד ומזכיר כל תזוזה שהוא פועל למען השני, אזי הוא מראה בכך שלא את האחר הוא אוהב, אלא את עצמו. לכן, קודם שאנחנו מבקשים מהקב"ה או מבן זוגנו, שיפעל למעננו, ש"יוכיח" לנו, או שייתן לנו, כדאי שנבדוק אם אנחנו ממלאים את חלקנו ומחויבויותינו בקשר, שאם לא כן, לא נזכה באהבה הנכספת.
כל אדם רוצה לחוות אהבת אמת, כזו המחייה את הגוף והנשמה, שזוהי תחושה המגיעה ממקור האהבה ברוך הוא. בתנ"ך מופיע שורש א.ה.ב לא פחות מ-246 פעמים! מה שאומר שיהודי לא יכול בלי אהבה! אז רגע לפני שמפציעה השנה החדשה, עלינו להחליט לפעול, להתייגע ולהשתדל כל זמן שליבנו פועם בקרבנו, לצאת מעצמנו ומתרדמתנו העמוקה, לחשב דרכנו ולשוב אל שאהבה נפשנו, ללא תנאים ועם הרבה רצון ונכונות להעיר ולעורר את הלבבות. או אז יתקיים בנו הפסוק: " מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים". שנה טובה!