העצמה לנשמה לפרשת שמיני: להתגבר על הקשיים
איזה בן מלך היינו רוצים – כזה שחווה רק תענוגות, או כזה שהתנסה בקשיי החיים?
הרבנית חגית אמאייב / כ"ד ניסן התשע"ז /
כששמעתי לראשונה שהקב"ה ברא את העולם כי חשקה נפשו להרעיף מאהבתו וטובו לבני אדם, התעוררה בי קושיה: בשביל מה?! הרי הוא אינו חסר דבר, אז למה לברוא בני אנוש, שלא אחת מצערים ומאכזבים אותו, וחוטאים למטרותיו?
דומה הדבר לאדם המבקש להביא ילדים לעולם. נוכל לשאול למה לו ילדים, אם מרגע שהם נולדים הם שואבים ממנו כ"כ הרבה משאבים נפשיים, חומריים, פיזיים ורוחניים?! אולם אותם זוגות שעוברים סבל בל ישוער בעת ההמתנה מורטת העצבים לילדים, יעידו על ההשתוקקות העזה. הדבר ניכר גם דרך זעקת רחל אימנו: "הבה לי בנים, ואם אין – מתה אנכי!".
הקב"ה ייחל לילדים עליהם יוכל להרעיף מטובו. אולם יחד עם ייחוסנו, מתבקשים אנו להרוויח שכרנו ביושר, דרך עמל ויגיעה.
משל לבן מלך, שגדל בארמון והורגל לכל תענוגות העולם. יום אחד מחליט אביו שהגיעה השעה להכשירו למלכות, ושולחו למסלול הכשרה מפרך למשך תקופה ממושכת.
אם היינו נשאלים איזה בן מלך היינו מבקשים להמליך עלינו – אחד שגדל כל חייו בארמון ולא ידע מחסור וקושי מעולם, או דווקא מי שפרש מחיי הנוחות והפאר, וחווה על בשרו עבודה קשה, טורח ומחסור, ומתוכם למד והתחשל – התשובה ברורה. אדם שנלחם כדי לצמוח מתוך הקושי – הוא שראוי להנהגת אחרים.
מי שקורא בהלכות לשון הרע שהוריש לנו ה"חפץ חיים", עשוי ללקות בחלישות הדעת. קול פנימי זועק: "איך אפשר לזכור את כל ההלכות?... כיצד מתחילים ליישם?... והאם יש מי שיוכל להימנע מהמכשלות?!" .
נראה שהדברים מיועדים לצדיקים בלבד, ובוודאי שלא לפשוטי העם. כך מספר לנו היצר הרע, שמשכיח מאתנו את תכלית חיינו – התחברות לטוב והפצת אור ה' בעולם.
מסביר ה"חפץ חיים" שאכן, המשימה לא פשוטה, אולם אם נסכים לצאת מאנוכיותנו ולבחון את מטרת חיינו, נגלה שרק דרך השתדלות ועבודה קשה ניתן להגיע להשגות! עלינו ללמוד את ההלכות שיסייעו לנו לנצור את לשוננו, העשויה להחריב עולמות רוחניים וגשמיים ברגע אחד.
בפרשתנו מתרחש אסון נורא, ושני בני אהרון מתים בגלל טעות מרה. באותם רגעים איומים הוא שובר את הטבע ומתחבר לרצון הא-לוקי, מתוך הכנעה והתבטלות: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". אנו רואים שגם בניסיונות הגדולים ביותר, אדם הבולם את כעסו וצערו יכול להגיע למעלותרוחניות נשגבות מאין כמותן, ולהחיות את העולם כולו, שנאמר: "תולה ארץ על בלי-מה" (איוב כ"ו). אז גם אם נפלנו – נקום, נעשה תשובה ונתחיל מהתחלה, בכל פעם מחדש. ו"הבא ליטהר, מסייעין אותו".