נישואין לבני מעוטים: אפשר לעצור את זה!
חגית אמאייב היא פסיכותרפיסטית ותושבת העיר עכו, בה חיים זה לצד זה יהודים וערבים. לדאבון הלב, מכירה אמאייב מאוד מקרוב את התופעה הנרחבת, של בנות יהודיות שנופלות ברשתם של בני מיעוטים. אז איך אפשר לטפל במקרים כאלה, ולמנוע אותם מראש?
הזמנת חתונה 'תמימה' אחת, שנחשפה במקרה, או שלא במקרה, ברשת, חושפת מציאות עגומה ומעיקה, הנוגעת בציפור נפשה של האומה היהודית. נישואי תערובת בין יהודיות לבני מיעוטים, הם לא דבר חדש בדורנו, אבל נוכח הסיפור האחרון, דומה שאיש לא נשאר אדיש. כל מי שנחשף בימים טרופים אלה לדמעותיו של אבי הכלה, המתחנן על ליבה ועל נפשה של ביתו, העומדת לדבריו, לעשות את טעות חייה, חש תחושת קבס המהפכת את מעיו.
ואת התופעה הזאת, אני מכירה מקרוב, שכן כילידת העיר עכו, לא אחת צפיתי דרך חלונות ביתי בתופעה המתרחשת בחצר האחורית: נערות יהודיות סמוקות פנים, מצחקקות נוכח חיזוריהם המאוסים והמלאכותיים של 'ציידי הלבבות'. יחד עם זאת, אין ספק כי העזות ופריצת הגדר של אותה הנערה, שהחליטה לעשות את הדברים בריש גלי, הציפה את הבעיה האימתנית, השוטפת את מחוזותינו. אז מה מביא בנות יהודיות ליפול ברשתם של בני מיעוטים, ואיך מטפלים במציאות שכבר קיימת?
אומנם אקדים ואומר שאינני באה לשפוט אף אדם באשר הוא, בשום צורה ואופן, שהרי כל אחד ואחד סוחב על גבו את מסכת חייו הארוכה והמייגעת, העשוייה לעיתים, ליצור שרשרת לא רצונית של טעויות. ולו רק היה נולד למציאות אחרת... אולם מכיוון שחיים אנו בעולם של בחירה, יש באפשרותנו להחליט ולפעול בכדי לחיות אחרת. למעננו ולמען צאצאינו.
לדעת את האויב
הערבים ידועים כמחזרים שרמנטיים ומפנקים, אשר מוכנים להשקיע זמן והון רב בכדי לכבוש את ה'מטרה', הלא היא בנות יהודיות. כאשר הם מסמנים לעצמם מטרה פוטנציאלית, מתחילה מסכת כיבושין, הכוללת מחמאות למכביר, תשומת לב גדושה ובלתי פוסקת, מתנות יוקרתיות ומסנוורות, חיוכים לבביים, והבטחות לחיים של אושר ולעולם שכולו טוב. על פי נתונים אלה, הרי שכל אחת ואחת הינה קורבן פוטנציאלי, שהרי מי לא הייתה רוצה חיים חלומיים כפי אלה המוצעים על ידי מוכרי החלומות?!
הסטטיסטיקה מלמדת, שנערות, כמו גם נשים, אשר מסיבות כאלו ואחרות, נחסכה מהן עוצמת האהבה וההקשבה לה הן זקוקות - נופלות בפח יותר מאחרות. אין זה אומר דבר או חצי דבר על אהבתם של קרוביהם או הוריהם אליהן, שבוודאי אוהבים אותן ומוכנים למסור נפשם בעבורן כמו כל הורה אחר. אולם כן ניתן לומר שאותן נערות היו צריכות משהו אחר, מעבר לקיים. משהו בהחלט חסר...
אם נחפש את האשמים העיקריים במצב, נוכל להצביע על מספר גורמים אפשריים:
- שיגרת חיים לחוצה במיוחד - הכוללת מלחמת הישרדות תמידית עקב יוקר המחייה, שמביאה לחוסר תשומת לב לכל מה שעובר על הבנות, הנופלות "בין הכיסאות".
- לקות בסיסית בהבנת גיל ההתבגרות וההתמודדות איתו.
- קשר לקוי בין הורים לילדים - הנובע בעיקרו מהעובדה שלילדים נדמה שההורים שייכים לדור הישן, ולא מבינים כלום בענייני "צעירים".
- "לא אוהבים אותי" - תחושה שההורים או בני המשפחה "לא אוהבים אותי", גם אם אובייקטיבית זה לא נכון, מה שמביא לצורך בחיפוש אהבה, אף במקומות שהם בבחינת "פורצי גבולות".
- צורך בסיסי בתשומת לב - הצורך של הנערה או האישה "לטלטל" את בני משפחתה, אשר יחלו לקרקר סביבה עקב הקשר האסור, מה שיגרום לה לתחושה לה היא כה זקוקה - שאיכפת להם ממנה.
- חוסר גבולות - חינוך ליברלי מדי, אשר כמעט ואין בו גבולות. ילד שגדל ללא גבולות ברורים, עשוי למצוא עצמו פעם אחר פעם "צועד על סף תהום", ואף נופל לתוכה. בניגוד למה שנדמה לנו, גבולות אינם נקנים בצעקות, באלימות או בשליטה, אלא הם נקנים על ידי הורה רגוע שאומר דברים ברורים בנחת, יישוב הדעת ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
לצפייה בתכנית "מקום להידברות" אודות התבוללות
כיצד נמנע את המקרה הבא?
- חום ואהבה עד בלי די -הורה שמגלה שביתו נמצאת בקשר עם בן מיעוטים, צריך להבין שזהו איתות אזהרה מצד הבת, שבעצם מעשיה זועקת "אני במצוקה!". במצב שכזה הוא צריך לחבק ולנשק, לקרב אותה ולא לרחק, לומר ולהראות לה שהיא אהובה ורצויה. כל דחיה מצד ההורה - תדחוף את הילדה, שבשלב הראשון "בוחנת" את הגבולות, היישר אל זרועות המחזר האידיאלי.
- איזהו חכם - הרואה את הנולד -אם נבכה לפני, לא נבכה כשכבר מאוחר מדי. יש לדבר על ליבה של הבת מיד כשמבחינים שמשהו איננו קשורה. אם נדמה בנפשנו ש"יעבור לה" ונגלה שאננות – הרי שזוהי התעלמות מאותות המצוקה שהיא משדרת לסביבתה, מה שיביא אותה לשקוע יותר ויותר אל תוך הבטחותיו של המחזר הלא רצוי, עד כדי התאהבות מוחלטת בו. במצב שכזה, ניתוק הקשר ביניהם כבר יהיה קשה ביותר עד כמעט בלתי אפשרי.
- אהבה, אהבה ושוב אהבה - כל הורה צריך להקפיד להפגין אהבה כלפי ילדיו בכל עת מצוא, שכן ילד שמרגיש אהוב בביתו ירגיש הרבה פחות צורך להיכנס להרפתקאות סבוכות שכאלה.
- רק מילים טובות - אין ביקורת בונה, יש אך ורק ביקורת הורסת. אדם מוכן לשמוע אך ורק ממי שרואה בו את הטוב ומדבר אליו בטוב. זו אחת הסיבות לנפילתן של נשים לבאר שחת, שכן בני המיעוטים משתמשים בלשון חלקלקה גדושת מילים יפות ומבטיחות, בדרך לכיבוש יעדם. הורה שרוצה להשיב את ביתו מסורה - חייב לציין בפניה שוב ושוב את כל המעלות, אותן הוא רואה בה, עד שהיא תחשוב לעצמה ש"אם הוריי כל כך אוהבים אותי ומאמינים בי, אינני מסוגלת ואסור לי לאכזב אותם".
- להקשיב ולא למהר להגיב - כשנערה באה לספר על קשייה להוריה, אין לתת לה פתרונות כלל וכלל, כי אם להקשיב לה בלבד! כל הורה צריך לחנך עצמו לשתוק, גם כשהדבר קשה לו ביותר, בכדי לאפשר לילדיו לפרוק את המטענים אשר על ליבם. אם הנערה תרגיש שההורה הוא כתובת לפריקת רגשות, אזי יפחת הצורך שלה לעשות "דווקא" והפוטנציאל שלה ליפול ברשת האוייב תקטן משמעותית.
- לזכור: אנחנו לא במלחמה עם הילדים - אם ננסה "להוכיח" לילדינו שאנו "חזקים"ו"חכמים" מהם, הם ילמדו אותנו שבמלחמה בין הורים לילדים - הילד תמיד מנצח. בעוד ההורה נותר מאחור שבור לב, הילד בורח אל מי שרק יקבל ויבין אותו. חשוב שנלמד איך לשוחח נכון עם ילדינו ולהגיע אל ליבם, בכדי למנוע מהם למתוח את החבל יתר על המידה. כפי שאנו לומדים בדרך לרישיון, מקצוע, תואר ועוד, חשוב לא פחות ואף יותר, ללמוד תקשורת בריאה עם ילדינו. חשוב להתייעץ ם אנשי מקצוע מתאימים ולא רק עם הדודה והדוד.
- לנקוט בהסברה אינטנסיבית -כשהבת כבר מסובכת בקשר עם בן המיעוטים, יש להסביר לה בנחת, עד כמה שרק ניתן, מבלי לחולל דרמה גדולה, שכרגע מבטיחים לה הרים וגבעות, אך ברגע שהמטרה תושג - היא תיהפך חד משמעית לשק חבטות. חשוב להקרין לה סרטים, ולחשוף אותה לסיפורים אישיים של נשים שהיו במקום בו היא נמצאת כעת. ושוב, סוד ההצלחה טמון בכך שהדברים יעשו בכמה שיותר יישוב הדעת ונחת.
לסיכום, קצרה היריעה מלהכיל את הנושא המורכב הזה. אוכל רק לסכם ואומר שבגדול, הכל מתחיל ונגמר באהבה. הסיבה שמביאה את בת ישראל להיכנס לקשר שכזה, היא היחידה שגם יכולה להוציא אותה משם! זאת אומרת שהאהבה והמילה הטובה שהיא מחפשת אצל בן המיעוטים, צריכה להינתן לה על ידי הוריה וקרוביה.
אם רק נשכיל להשקיע בהרעפת חום ואהבה והרבה קשב ומילים טובות, נוכל לחסוך מעצמנו ומילדינו אינספור התמודדויות מיותרות. אם כן, גם מי שלא למד מבית להביע רגשות, חייב ללמוד זאת ולהתאמן על כך, ובע"ה יהיו הוא ובני ביתו קרובים ומאוחדים, ויראה מבניו ומבנותיו אך נחת ושמחות. אמן.