אני פונה אליכם בשקט אך אתם אינכם שומעים, אתם עסוקים כל הזמן בעניינים של מבוגרים. אני זקוק לכם שתיהיו שם כשיושבים לי דברים על הלב, כי אם אתכם לא אשתף אז מי יבין וידע שגם לי לפעמים כואב.

אתם מחשיבים אותי לילד קטן, אז מנפנפים אותי במשפט קצר ומסובבים לי את גבכם, לא שמים לב שהתנהגותכם פוגעת בי. מה גם שלהתייחס אליי ולהעיר לי רק כאשר אני עושה דבר מה שאינו לרוחכם קל לכם מאוד, אך כשאני מנסה לשמח אתכם במעשה טוב שאני עושה אתם בקושי מתייחסים ואם כבר התייחסתם זה רק במשפט קצר ולא עוד.

אני מבקש שלא תגידו לי מה עוד לא עשיתי כי אם מה כן הצלחתי לעשות, כי מילה טובה שלכם על השתדלותי נותנת לי כוחות להתאמץ ולנסות. חוץ מזה שקשה לי מאוד כאשר אתם דוחקים בי להתקדם ולהצליח כשאני מרגיש שנגמר לי כבר הכח, אולי מה שאתם מבקשים פשוט כבד עליי עד שבא לי לעיתים כבר לצרוח? אני רוצה שתדעו לכם, הוריי היקרים, שאם רק תשוחחו איתי כמו אדם בוגר אוכל לשתף אתכם במה שעובר עליי, אך כאשר אתם כל הזמן מתוחים ועצבניים אני מסתגר בתוך עצמי ודי.

אני גם לא בטוח שאתם רואים אותי בכלל או מבינים שאינני יכול להיות כמו מישהו אחר, אז רק אבקש שתפסיקו להשוות אותי לאחרים כי עוד רגע אשבר. אפילו אגלה לכם סוד שאני שונא שקוראים לי בשמות כמו "בכיין" או "מעצבן" כי כשאתם עושים זאת אתם מקבעים אותי במקום ולא מאפשרים לי להשתנות ולהתקדם.

הכיף הכי גדול שלי הוא לשמוע שאתם אוהבים אותי ושאני ממש חשוב, כי אם אתם לא תגידו לי את זה אז איך אדע שאני בכלל אהוב? חוץ מזה שלפי דעתי צריך לדבר יותר על מה שכולנו מרגישים, כי מה יותר טוב מלשתף ברגשותיך את בני ביתך ואת האנשים הכי קרובים? על כל פנים אסיים ואומר שאם כבר עכשיו, כשאני עוד רך בשנים, תלמדו אותי לפתוח את ליבי ולדבר על הכל, בוודאי כשאגדל ואתבגר ארגיש שאפשר לפנות אליכם בכל מצב ובעיקר לכשאמעד ואפול. כי אם תיהיו שם בשבילי, ללא ביקורת ושיפוטיות אלא רק בקבלה והכלה, בוודאי תיהיו הכתובת הראשונה אליה אפנה בעת צרה. אז רק שתדעו שאני אוהב אתכם מאוד כי יש לי רק אבא אחד ואמא אחת אז אנא עזרו לי להרגיש שגם אני יחיד ומיוחד!

למאמר מתוך אתר ערוץ 7 לחצו כאן