רגע לפני שהקיץ מפציע וילדינו האהובים על כל שכבות הגילאים יוצאים אל החופשה הארוכה לה הם כה מייחלים, אנו ההורים זקוקים להיערכות מיוחדת שכן בעבורם החופש הינו נקודת אור לה הם מצפים אך בעבורנו ההורים עשויה החופשה להיות מורטת עצבים לנוכח הפיכתנו בעל כורחנו ל"ליצן החצר" האמון על סדרי ההווי והבידור של חסרי התעסוקה שבביתנו.

ואכן בעוד ההכנות למסיבות הסיום בעיצומן רבים ההורים השואלים עצמם הכיצד ישרדו את החופש הגדול הטומן בחובו פוטנציאל של התקרבות ואחדות משפחתית מחד אך לא פחות מכך פוטנציאל לא מבוטל לחיכוכים וקשיים מאידך. אם נתבונן בקושי הקיים מפאת האינטראקציה הדחוסה עם ילדינו אולי נגלה שרובנו סובלים מחוסר קבלה והתנגחות עם המציאות הקיימת. ומיד אסביר את דבריי.

אחת הסיבות בגללן החופש הגדול נראה לנו כנצח הינה שרוב הזמן אנו פשוט עסוקים בשאלות כגון מתי יחזרו לבית הספר? מדוע החופש צריך להיות כל כך ארוך ומייגע? למה אף אחד לא עושה עם החופשה האינסופית הזאת משהו? ועוד שאלות כאלה ואחרות כאשר כולן כאחת מלמדות כי מצויים אנו במלחמה פנימית מתמדת כשעינינו נשואות עוד מתחילת החופש, אל סופו.

הדבר דומה לאדם שמחכה להגיע ליעד מסויים ומביט כל חצי דקה או דקה בשעונו מתוך פליטת אנחות הממחישות עד כמה קצר רוח הוא, הבעיה היא שככל שיביט יותר ויותר בשעונו כך יחלוף לו הזמן לאיטו.

מביאים לנו חז"ל את סיפורו של הנער שהגיע לחכם זקן במטרה ללמוד ממנו חוכמות חיים. הזקן שחי היה בארמון רחב ידיים, מפואר ומרהיב ביופיו טיפטף שתי טיפות שמן על כף וביקש מהנער להסתובב בארמון ולהתענג מיופיו אך מבלי שיפלו שתי טיפות השמן מהכף. יצא הנער לדרכו ולאחר ששב אל הזקן הראה לו כי הנה הצליח לעמוד במשימתו ולא השמיט את שתי טיפות השמן שעל הכף שבידו.

שאל הזקן מה יכול לספר הנער על מה שראה סביבו בארמון והנער השיב שלא הצליח להביט בנוף שכן היה עסוק הוא בהתבוננות ושמירה על שתי טיפות השמן אשר בכף. עתה ביקש הזקן שישוב הנער לטייל בארמונו עם הכף עליה טיפות השמן רק שהפעם יביט סביבו בנוף המרהיב שבארמון ויבחן את יופיו.

יצא הנער בשנית לדרכו, הביט הנה והנה התפעל והתענג על כל היופי והחן הפרוס לפניו. כאשר שב אל הזקן גילה שהכף שבידו ריקה וששתי טיפות השמן אינן, הביט הנער בזקן בעצב על שלא עמד במשימה. פנה אליו הזקן ושאלו איך התרשם מהנוף שראה סביבו והנער סיפר בהתלהבות רבה על כל מה שחווה וראה, על הפרחים הנדירים והעצים המרהיבים ועל הדרך הקסומה שנפרסה לנגד עיניו. הביט בו הזקן ואמר דע שלעיתים אנו כה עסוקים בלשמור על שתי טיפות שמן עד שאנו מפספסים את יופי הדרך שמסביבנו ודווקא כאשר אנו לא מתעקשים להתרכז אך ורק במטרה, אנו יכולים ליהנות הרבה יותר מהדרך ללא כל קשר לתוצאה.

ולאחר המשל הנמשל, הימים אותם אנו עוברים במהלך החופש הגדול עשויים להיות מהנים ומשפחתיים ולעומת זאת גם עשויים להיות כסיוט מתמשך לבני הבית כולו ואכן תלוי הדבר באופן בו אנו בוחרים להביט במציאות שסביבנו: לו נביט אך ורק במטרה - היא סיום החופש וחזרה לשגרת עבודה ולימודים, אזי נפספס את הדרך שלפנינו שבוודאי עשויה להיות מלאה בחן ויופי שכן דווקא זמן זה מסוגל מאוד לאחדות משפחתית והתקרבות ויתרה מכך, ימי החופש הגדול הם הימים בהם ילדינו מקבלים כוחות מחודשים ואנרגיה רבה לכל שנת הלימודים החדשה שתגיע ובכדי שיחזרו רעננים ושמחים, כדאי שנביט אנו דווקא על יופיים של הילדים ושל ימים אלו מתוך קבלה פנימית אמיתית שגם החופש הינו זמני ואם הוא כבר כאן אז מדוע שלא להוציא ממנו את המיטב...

ולסיום, כאשר אתם חשים כי תש כוחכם עקב האינטנסיביות הרבה של החופש, הרשו לעצמכם לקחת יום או ערב חופשי מפעם לפעם, להיעזר בהורים או במטפלת ולצאת לניקוי ראש מרענן שיטעין מחדש את מצבורי הכוח שלכם ויאפשר לכם להמשיך ולקבל את המציאות באהבה ובעיקר להמשיך וליהנות מיופי הדרך ולא רק מההגעה למטרה.

למאמר מתוך אתר כיכר השבת לחצו כאן