כולנו מכירים, שומעים ונתקלים שוב ושוב בסוגיה הכאובה של הסטטיסטיקה העגומה העוסקת באחוזי הגירושין האסטרונומיים בימינו. אינספור תיאוריות, ספרים וקונטרסים יצאו ויוצאים כל העת בניסיון להזהיר מפני המגפה, להסביר את התופעה ולהדריך את הזוגות המעטים הנותרים תחת קורת גג אחת, ומרגישים אף הם כמו ספינה בלב ים סוער.

כאמור, אחת הסוגיות המורכבות של דורנו היא עובדת היותנו דור הטכנולוגיה, דור האינסטנט, שבלחיצות כפתור יכול לבנות, כמו גם להחריב עולמות. כמובן שאפשר לדון בלי סוף על משמעות הדברים, למעליותא או לגריעותא. מה שבטוח הוא שכולנו התרגלנו למציאות של "כאן ועכשיו", של קיצור תהליכים, של זרם מים בכיור, של חשמל המופעל באמצעות מתגים, של אוכל שמחומם בן רגע ועוד שלל פלאי הקידמה הזמינה והמזמינה. אם כן, מה הפלא שלרובנו אין סבלנות "להעיר ולעורר את האהבה עד שתחפץ", או לכל הפחות, להמתין ולתת לתהליכי החיים להתרחש בקצב ובזמן הדרוש להם?

מסתבר שתופעת קוצר הרוח החלה עוד הרבה לפני שמטוסים החלו להוביל אנשים מקצה העולם ועד קצהו, טרם שמכתבים נמסרו בן רגע לכל קצות תבל, קודם שחוכמה עצומה ונגישה ירדה לעולם.

בפרשתנו זו נכתב: "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים, לא ידענו מה היה לו".

העם נאלץ להמתין לבואו של משה שעולה השמימה לקבל את התורה. ככל שההמתנה מתארכת, הסבלנות מתקצרת, והיצר מתחיל לתעתע בעם שזה עתה ראה ניסים גדולים ועצומים עין בעין.

התהליך הממושך עד לישועה המתבקשת, מביא עמו קושי אנושי גדול ועצום, שכולל בתוכו חוסר וודאות לקראת הבאות. פרשנויות, השערות וספקולציות רבות צפות ועולות, ומטילות מורך בלב העם. מבחינת האנשים שלא מקבלים תשובות ברורות וחד משמעיות, המצב לוט בערפל, והספקות מצליחים לקרר אפילו את החיבור יוצא הדופן בין הדוד לרעיה.

התוצאה הרת הגורל של הניסיון הגדול הוא חטא העגל, אותו אנו מנסים לתקן עד עצם היום הזה, ואשר בעצם משליך על המתרחש בחיי כל יהודי עד ימינו.

בתחילת דרכו של כל זוג ישנן נקודות חיבור שיוצרות מטרה משותפת של הקמת בניין. כמו בכל תהליך של בנייה, דרוש תהליך אותו עלינו לקבל בסבלנות, בהבנה ובאהבה. זו בעיני מטרתנו העיקרית – להסכים לקבל את העובדה שהתיקון הכי גדול של כולנו הוא להסכים לשהות גם כשדברים מתרחשים בקצב אחר ממה שציפינו, להיות סבלניים גם כשהאחר מתמהמה ולא פועל בהתאם לרצונותינו, להמשיך להתפלל גם כשנראה שאבדה תקוותנו ולדעת שכל ניסיון וניסיון שעובר עלינו בא לסייע לנו לפתח את שרירי האמונה והביטחון באבינו מלכנו שכל רצונו להיטיב לנו ולהביאנו לתכליתנו הנצחית. שבת שלום.