לפני זמן מה הגיע לפתחי זוג, ועד מהרה הבנתי שהללו חצו כמעט את כל הקווים האדומים האפשריים, כולל ביזוי והשפלה הדדית, גידופים קשים, הטחת האשמות, הסרת אחריות עצמית והשלכתה על האחר (כתפוח אדמה לוהט) ועוד...

בתחילת המפגש הבהרתי שאוכל לעזור רק אם יתחייבו השניים לעבודת מידות מאומצת והפסקת הביזוי ההדדי. בנוסף, אינני מתכוונת לשבת על תקן של שופטת או בוררת שפוסקת מי צודק ומי טועה, מי קורבן ומי אשם. לחילופין, אשמח להעניק כלים, "מתכונים" ותובנות בדרך להצלחה.

ואז החלה ה"וונטליציה", שלב בו כל אחד בתורו שוטח את דבריו, טענותינו, רגשותיו ותחושותיו... אציין ואומר שבכל מערכת זוגית ישנו צד סוער ואימפולסיבי יותר, בעוד שהשני שקט ומיושב יותר.

אחד מבני הזוג (ואין זה משנה מי מהם) החל לתאר בפרוטרוט את שלל מעלליו, "התעללותו" ובעיותיו הנפשיים של זולתו, ותפס את מרבית זמן המפגש, תוך מפגן סערת נפשו. בתום הפגישה התגבשה בי אבחנה, אולם עוד לא קבעתי בדעתי אם נכונה היא, או שמא נובעת מהטיה פנימית שלי.

בתום המפגש השני כבר היה לי ברור כאור היום, שדווקא בן הזוג כלפיו הוטחו עיקר ההאשמות (הקשות יש לציין), הינו בעצם הצד המפשר והמגשר, המודע יותר לעצמו ולבעיותיו ומנסה לתקנם, והוא שמנסה כל העת לברוח מן המחלוקות הקשות.

ניסיתי בעדינות יתרה להעביר את המסר שבחיי זוגיות כל אחד מחויב לקחת אחריות עצמית ואישית, במקום לחכות ולצפות שהשני ישנה וישתנה, ולעשות כל שביכולתו ע"מ לתקן את נגעי עצמו. והרי מודיעים לנו חז"ל ש"כל הפוסל במומו פוסל"...

טרם סיימתי לומר את דברי אלה, ומיד נזעק הצד הסוער כלפי זולתו: "אני מקווה שאתה שומע את מה שהיא אומרת! אתה מבין שאתה חייב לקחת אחריות על המעשים שלך? אתה מוכן להשתנות כבר?".

בקיצור ולעניין, המסר לא עבר, על אף שניסיתי כל שביכולתי, תוך שיתוף בסיפורים מתוך הקליניקה (בעילום שם כמובן), על זוגות שהחליטו לעשות הכל כדי לתקן והצליחו, על כך שפרשנותנו על המציאות נגועה מחוויות וטראומות הילדות והעבר, ולא בהכרח משקפת את המציאות נאמנה, ושכל תכליתנו בעולם העשייה היא ליצור מערכת של בקרה פנימית, המאפשרת לנו לתקן עצמנו, טרם ניגש לתקן אחרים... דבר לא עזר!

בתום שלושה מפגשים הודעתי שעד אשר יקבלו החלטה לקחת אחריות עצמית, אין לי עוד דרך לעזור. כך נפרדו דרכינו.

"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ה' אלוקיך בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיו". אומר הקב"ה לאדם: אתה רוצה את עזרתי? תחליט לעזור לעצמך! כי לא ניתן לעזור למי שלא עוזר לעצמו... אז במקום למצוא עצמך יוצא למלחמות אינסופיות בעצמך ובאוהביך, צא למלחמה ביצרך הרע, ורק כך תוכל לשפר את איכות חייך וחיי בני ביתך. שבת שלום!

למאמר מתוך אתר הידברות לחצו כאן