ישנו סיפור אמיתי על אברך ירא שמיים שפרנסתו דחוקה ביותר. כל ניסיון לכלכל בכבוד את משפחתו ברוכת הילדים עלה בתוהו, ועניותם הגיעה עד כדי חרפת רעב. לאחר דיון על מצב העניינים הוא הביט בעיני אשתו הדומעת ולבו נשבר בקרבו, אינו יכול להמשיך ולשאת את צער הדוחק הגדול ואת מבטיהם העצובים של בני משפחתו. הוא יוצא מהבית בלב כבד ופונה בהתרגשות לאביו שבשמיים בתחינה לישועה, ובד בבד מחליט לנסוע אל אחד האדמו"רים לקבל ברכה ועצה טובה.

האדמו"ר מאזין לצרת מיודענו, מברך אותו, וכדרכו, מגיש לידיו תפוח שיברך עליו ויחלק לבני משפחתו.

יוצא האברך המאוכזב לדרכו תוך שהוא מחזק עצמו באמונת חכמים, ועל אף שאינו תופס בשכלו מה יועיל התפוח, בליבו הכוונה לקיימם. הוא שב לביתו בשעת ערב ועוד טרם נסגרת הדלת קופצים עליו ילדיו המבקשים לשמוע את בשורת הצדיק. הוא מוציא את התפוח מכיסו, לוקח סכין ומחלקו לחתיכות קטנות. כולם מצטופפים ודוחפים כדי לזכות בחתיכה מהתפוח המבורך. לפתע ניצבת דמות לא מוכרת בפתח הדלת ומביטה בהשתאות גדולה במתרחש.

"שלום לכם, אני מטעם הרווחה ונתבקשתי להגיע לבחון את מצבכם. לא שיערנו בדעתנו עד כמה הוא גרוע! אתם מחלקים תפוח אחד בין כולם??? ברגע זה אני חותם שתקבלו דירה מרווחת יותר וסיוע כלכלי מטעם המדינה".

כוונתו הנסתרת של הצדיק התגשמה. ומודיע לכולנו ר' נחמן מברסלב: "ויש עניין שיתהפך הכל לטובה!"

בפרשתנו עם ישראל מגיע למצב של שיעבוד קשה ביותר, ולא בשעבוד הפיזי עסקינן כי אם בשעבוד התודעה: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".

הקב"ה שומע לשוועת בני ישראל ורוצה לגאלם. משה רבינו נשלח להושיעם אולם הם אינם מתפנים לשמוע את בשורת הגאולה "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". הם כה שקועים בשגרת יומם הלחוצה עד שאינם שמים ליבם לכך שאור חדש מבקש להיכנס לחייהם, שנשלח השליח להוציאם מצרה לרווחה.

התורה מאירה לנו שכל ירידה היא לצורך עליה ושמטרת כל שעבוד היא הגאולה שיכולה להגיע רק כאשר אנו מסכימים לפנות את מחשבותינו ולהטות אוזניים פנימיות להקשיב למסר המיוחד אותו מבקש הקב"ה להעביר לנו.

ובזמנים בהם נדמה שנקלענו לדרך ללא מוצא ושהגענו לנקודת הדוחק הנמוכה ביותר גשמית, נפשית או רוחנית עלינו לדעת שהישועה ממתינה מעבר לדלת וכל שעלינו לעשות זה להסכים לפתוח אותה, או אז נוכל לשמוע את דבר ה' המבשר: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים." שבת שלום!